MMA- (שיטות לחימה משולבות)
ענף ספורט המדמה קרב פנים מול פנים שבו מותר השימוש במגוון רחב של שיטות לחימה ללא נשק. MMA מוכר בעיקר עקב הפופולאריות של תחרויות זירה כגון UFC.
MMA אינה אומנות לחימה אלא שיטת לחימה ספורטיבית שהמתאמנים בה בדרך כלל שואפים להתחרות בזירה.
היסטוריה
במהלך ההיסטוריה היו ניסיונות שונים ליצור את שיטת הלחימה האולטימטיבית שלא תהיה מוגבלת תחת שום חוק או סגנון לחימה כלשהו. ביוון העתיקה במשחקים האולימפיים היתה תחרות שנקראה “פנקראטיון” (פירוש המילה- כוח מלא). הפנקראטיון נכנס למשחקים בשנת 678 לפני הספירה. שיטה זו כללה היאבקות, אגרוף ובעיטות. היא נחשבה לאלימה ביותר ובניגוד להיאבקות נפילות לקרקע לא זיכו בנקודות. הכול היה מותר חוץ מלנשוך ואצבעות לעיניים. התחרות נמשכה עד כניעתו של אחד מהלוחמים או שאחד מהשניים לא יכול היה עוד להמשיך להילחם.
MMA מודרני
בשנות העשרים של המאה הקודמת משפחת גרייסי הברזילאית פיתחה את הג’ו ג’יטסו היפני ולמעשה יצרה שיטת לחימה חדשה המתמחה בעיקר בטכניקת קרקע והיא מוכרת בשם “ג’ו ג’יטסו ברזילאי”. משפחת גרייסי קראה תיגר על שיטות לחימה שונות בתחרויות “הוולה טודו” (פירוש השם “הכול הולך”). הוולה טודו היה נפוץ באותם שנים בברזיל ובתחילת שנות ה-90 משפחת גרייסי הביאה אותו לארצות הברית.
תחרות ה-UFC) ultimate fighting championship) הראשונה נערכה בשנת 1993, אשר היתה פתוחה ללוחמים מכל סגנונות אומנויות הלחימה. התחרות נערכה תחת מגבלות מינימאליות כדי לנסות לקבוע מיהו הלוחם או שיטת הלחימה הטובה ביותר. באותה תחרות זכה בתואר האלוף רויס גרייסי, אחד מבני משפחת גרייסי בעודו גובר על יריבים גדולים וחזקים ממנו.
במהלך עשר השנים לאחר מכן, הוכנסו בהדרגה חוקים אשר הגבילו את התחרות, זאת במטרה להוריד מעט את האופי האלים ולהפוך את ה-MMA לספורט לחימה יותר לגיטימית. תחרויות MMA כיום כוללת קטגוריות משקל, סיבובים, כפפות לחימה, מגן אשכים וחוקים נוקשים יותר מבעבר.
טכניקות הלחימה ב-MMA מתחלקות בדרך כלל לשתי קטגוריות:
- טכניקות לחימה בעמידה, כוללת אגרופים, בעיטות, מרפקים. טכניקות שנלקחו מאומנויות הלחימה: אגרוף, אגרוף תאילנדי וקראטה.
- טכניקת גראפלינג, הנמצאות בשימוש בג’ודו, ג’ו ג’יטסו יפני, ג’ו ג’יטסו ברזילאי והיאבקות.
הלוחם בMMA אמור להתמחות בשתי הקטגוריות ולהיות מסוגל להילחם טוב בשתי הקטגוריות.